הומור. איזו דרך נפלאה לחיים הלא פשוטים שלנו, מה? עד כמה נפלאה ועד כמה במירוץ היומיומי אנחנו מזניחים אותה. הלוואי והיינו משתמשים בה יותר…

שימוש בהומור מחולל נפלאות בחינוך ילדים ("ילדים, המשרתת התפטרה. אתם מתבקשים לפנות את הממצאים הארכיאולוגיים מהחדר שלכם בעצמכם")
במערכות יחסים ("פורטונה יפהפייה שלי, תראי מה הבאתי לך, חמציץ!")
בביקור אצל הרופא ("אין לך מה לדאוג, אני רק חותך לך כרגע את הרגל עם המסורית הזו ואחר כך דופק לך כמה מסמרים ברגל")
והיכן לא?

מילתא דבדיחותא

ההומור כה חשוב, שאפילו גדולי הדור המליצו לפתוח ב"מילתא דבדיחותא" בתחילת שיעורי התורה, על מנת ליצור   אווירה טובה יותר שתיטיב עם הלימוד (זוכרים את הרשל'ה? הוא היה הסטנדאפיסט היהודי הראשון שעסק בכך במישרה מלאה!)

וכל כך למה?

אז קודם כל הצחוק משחרר לנו אנדרופינים בגוף שגורמים לתחושת הקלה נעימה (לא סתם סדנאות היוגה צחוק ומופעי הסטנדאפ משגשגים כל כך). אבל, מעבר לתחושה הטובה שהצחוק גורם לנו, ההומור משחרר את הרצינות התהומית שלנו בנוגע לעצמנו ולמצבנו הנקודתי ומאפשר לנו להתאפס מחדש, להסתכל במבט רחב יותר על המציאות ולהיכנס לפרופורציות. 
("וואלה, את צודקת פורטונה. בסך הכל הלך על הוולבו וקטעו לי את הרגליים ואת שתי הידיים ורב הזמן אני מונשם, אבל איזה מזל פורטונה, נשארתי בחיים!").

הומור עצמי משדר עוצמה פנימית

זאת ועוד, הומור עצמי בריא, כזה שמעיז לצחוק על עצמו ועל החולשות שלו משדר המון עוצמה. מדוע? כי כשמישהו לא חושש לחשוף את הפן האנושי והכביכול "חלש" שלו, הוא מעיד על עצמו שאין לו ממה לפחד ואין לו מה להסתיר וזו אמירה מאד עוצמתית.

צחוק צחוק, אבל כשזה נוגע לעסק שלנו אנחנו נעשים פתאום כל כך רציניים, שההומור מאיתנו והלאה.
אולי מתוך חשש שהומור עשוי להיתפס כלא מקצועי או לא מכובד ואולי כי בכל מה שנוגע לעסק אנחנו "בתפקיד", ואז הכל משתנה. אנחנו הרבה יותר מחושבים, ההתנהגות שלנו מותאמת ל"תפקיד", הקול שלנו משתנה ובאופן כללי אנחנו פחות זורמים ואותנטיים.

הומור משוחרר ובריא הוא מגנט שאי אפשר להתעלם ממנו

וזה בדיוק מה שקורה לכתיבה שלנו. גם היא מקבלת את ה"טון" הרציני, הרשמי והמעונב ומאבדת את הספונטניות, השחרור והבלתי אמצעיות שהומור בריא היה יכול להעניק לה.

ומבחינת הכתיבה, זה קטלני. כי הומור דק במידה הנכונה ובעיתוי הנכון, עשוי לחולל נפלאות ממש בתוכן שלנו וביכולת שלו למגנט את הקוראים.

אז הנה לפניכם כלי חמוד שאני עושה בו שימוש קבוע ועשוי לעזור לכם להכניס קצת הומור לתכנים שלכם.

תערכו הכרות בבקשה עם הסוגריים 

אז מה בעצם הסוגריים הללו עושים?

תחשבו על הסוגריים כמו מעין קול פנימי שלכם, שלא ממש מתרשם מפוזות 🙄  הוא קצת שובב ומגזימן 😆 ומכניס המון פלפל לדברים שלו 😀 . עכשיו, הקול הזה הולך אתכם לכל מקום, מאזין למה שאתם אומרים, מגיב לכך 😯 לפעמים בהגזמה 😉 , לפעמים בהפוך על הפוך ובגדול ממחיש האמירות שלכם באופן ציורי.

איך?

הנה דוגמא:

דוגמה ממאמר אודות זוגיות

הנה פסקה מהמאמר:
"…את מעירה לבעלך נונסטופ על הלבוש לו, על השיער, על נימוסי השולחן שלו ועל מה לא בעצם? ההערות שבאוזניים שלך נשמעות "בונות", עבורו מתורגמות אוטומטית כחוסר כבוד ופוגעות אנושות בדימויו העצמי. אל תשכחי שהערך החשוב ביותר לכל גבר, זהו הכבוד שלו. יתכן מצד שני, כי ישנו משהו אחר שמפריע לך ביחסים, וההערות שלך הן ניסיון מצידך להשיג את היחס של בעלך."

עכשיו בואו נוסיף כמה סוגריים ונבדוק מה הן מחוללות לטקסט:
"…את מעירה לבעלך נונסטופ על הלבוש לו ("מוישה, תכניס את החולצה אתה נראה מרושל"), על השיער ("אתה חייב להסתפר!"), על נימוסי השולחן שלו ("ממתי אוכלים סלט עם כף?!) ועל מה לא בעצם? ההערות שבאוזניים שלך נשמעות "בונות", עבורו מתורגמות אוטומטית כחוסר כבוד ופוגעות אנושות בדימויו העצמי. אל תשכחי שהערך החשוב ביותר לכל גבר (גם לאשכנזי לפלף), זהו הכבוד שלו. יתכן מצד שני, כי ישנו משהו אחר שמפריע לך ביחסים, וההערות שלך הן ניסיון מצידך להשיג את היחס של בעלך.

רוצים עוד אחת? קדימה.

מאמר בנושא אחזקת מחשבים

הנה פסקה מהמאמר:
"…מכירים את הילדים האלה, שכבר בגיל 10 יש להם מעבדה לאלקטרוניקה בבית?, בגיל 12 הם חולשים על רשת המחשבים הביתית ובגיל 17, כשהחברים שלהם מזיעים על פתרון משוואות במתמטיקה, הם עמלים על תיקון תקלות בהררי המחשבים של הכיתה והשכונה?"

ובואו נוסיף סוגריים:
"… מכירים את הילדים האלה, שכבר בגיל 10 יש להם מעבדה לאלקטרוניקה בבית? ("מה אתה חושב שאתה עושה?! תעזוב לי את הפוד פרוססור אמרתי!"), בגיל 12 הם חולשים על רשת המחשבים הביתית ("קודקוד לאימא רות עבור, החולצה שלי מגוהצת?". "אימא לקודקוד, תזיז את הרגליים ותתייצב מידית במטבח. עכשיו!")

אהבתם את הטיפ? מגניב. אבל שימו לב. כמו בכל תבלין, יש להשתמש גם בסוגריים הללו במתינות.(סגור סוגריים)  😉

רוצים לדעת מה זה "אסטרטגיית תוכן" ומה אומרת על זה שרלוטה הפרה?

תגובות

תגובות