משבר הקורונה ללא ספק מעביר אותנו טלטלה. בגוף ויותר מכך – בנפש. תקראו לזה 'שידוד מערכות', 'חישוב מסלול מחדש' או 'חשבון נפש' – כך או כך, אני מוצאת את עצמי משילה מדי יום עוד 'נדנוד' של שקר, עוד תנועה של מאמץ מיותר, תוהה לאן כולנו רצים ומה יקרה אם נפסיק להתאמץ כל כך?
בהתחלה היה הלם גדול שהוביל לשיתוק מוחלט. אחר כך במלחמה נואשת להמשיך הלאה הגיעה תנופה של עשיה: וובינרים, 'זומים', רשימות תפוצה, הרצאות, כנסים וירטואליים והמון המון שיתופי פעולה. המון פעילות, המון רעש, המון השתדלות… יותר מדי מאמץ.
ברגע הראשון מצאתי את עצמי נשאבת
ברגע הראשון מצאתי את עצמי נשאבת למרוץ: ליזום, ליצור, לחדש, לשתף והעיקר – לעשות לעשות לעשות. למרות הבית שדרש את כל כולי, לא וויתרתי. נאבקתי. היה זה סוג של הצלה עבורי, של בריאות הנפש, לסמן את הטריטוריה הגזולה שלי מחדש במרחב הביתי ולהרגיש את האשליה הזו שמשהו בעולם מוכה הקורונה הזה אולי עוד בשליטתי…
משיתוק טוטאלי ל'נונסטופ' עשייה
אבל, ברגע השני קלטתי, שלא רק התחלתי לעשות, אלא עברתי ממצב של שיתוק טוטאלי ל'נונסטופ עשייה': נעשיתי פעילה בקבוצות מקצועיות, נעניתי לשיתופי פעולה ויוזמות חדשות, נרשמתי במקביל לשלושה(!) קורסי למידה מקצועיים ו… תוך כדי המשכתי לכתוב עבור הלקוחות שלי. עשיה שהותירה אותי בסופו של יום מסופקת אמנם מהתוצאות, אבל תוהה האם המחיר שמשלמים הסובבים אותי אכן כדאי. כי כולנו שילמנו מחיר….
חציתי את הגבול. לגמרי…
בשלב הזה נפל לי אסימון גדול. מה זה גדול – ענק. פתאום הבנתי שהמשאבים שלי מוגבלים. שיש לי מעט שעות עבודה איכותיות ולעומת זאת פרויקטים שממתינים לי בסבלנות ומגיע להם מלא היכולת המקצועית שלי, ועם כל הכבוד לשיווק ולעשיה שלי, הגבול – בין השתדלות למאמץ ראוי, ובין ניצול הזדמנויות לרדיפה אחריהן, ממש קטן. ואני חציתי אותו. לגמרי…
ימימה!
מחזק ביותר!
תודה על התובנות היפות האלו,
כמה שזה נכון…
נכון מאוד
לא כדאי מיד לקפוץ על כל מציאה ויש לבחור בקפידה את הדברים שהכי נכונים לנו
נהנית מהמיליפ שלך
אם נהניתי אני חייבת להיות הוגנת ולציין את זה, נכון? נכון!
אז באמת כל הכבוד לך ימימה
אני לא רק מקשיבה לך, אני גם מזדהה איתך
מאמינה שזה הכח שלך ושלי ביחד [סליחה שאני לא מפרגנת לך את כל 100ת האחוזים]
והאמת, שיצקת בי מחדש את התקווה המעט ישנונה שלי – הסיכוי הטוב שלי בכתיבה כפי שאני עובדת עליה עכשיו לסירוגין…
מודה לך ואפילו הצלחתי לאהוב אותך…
תענוג לקרוא אותך. הכתיבה שלך מרגשת ואותנטית