"די, אני מתה מפחד לעשות את זה… לא, לא, לא, פשוט לא מסוגלת! ואם זה לא יצליח?! ואם אכשל?! איזה בושה, איזה בזיון יהיה לי… לא, זה גדול עלי, אני מעדיפה להישאר…"
את כבר שנים חולמת "לעשות את זה", להתמסר לחלום העמוק שלך ולהוציא אותו לחלל העולם, אבל תמיד ישנם דברים דחופים וחשובים יותר ובינתיים את מבטיחה לעצמך לעשות זאת "מחר", "בעוד שנה", "כשאצא לפנסיה", "כשהקורונה תסתיים", ,אחרי החגים…". ובמציאות? את ממשיכה לדשדש באותו מקום מוכר, בלולאה אינסופית שחוזרת על עצמה שוב ושוב ושוב ושוב וחוץ מעוד שנה שחולפת לה בלוח השנה, שום דבר לא משתנה.
מספררת הפרשה: "וַיֵּצֵ֥א יַעֲקֹ֖ב מִבְּאֵ֣ר שָׁ֑בַע וַיֵּ֖לֶךְ חָרָֽנָה:" (בראשית כ"ח י). ומוסיפה: "וַיִּפְגַּ֨ע בַּמָּק֜וֹם…" ורשי מפרש: "שהמקום פגעו ושקפצה לו הארץ ונתקרב לו המקום".
במילים אחרות, בשנייה שיעקב עשה "ויצא" – טראח "ויפגע במקום" – הייתה לו קפיצת דרך היברידית, ישירות להר המוריה.
את מבינה את המשמעות של זה? נופל לך אסימון בגודל של אבטיח או שלא???? ואסביר: כדי לחולל פריצת דרך משמעותית בחייך, כדי שהחלום והחזון שלך יתממש ולא משנה כרגע באיזה תחום, את מוכרחה-חייבת-אין-לך-שום-ברירה- מלבד לזוז ולעשות "ויצא" – לצאת מאזור הנוחות המוכר והחמים שלך, לשלוף את עצמך מנעלי הבית החמימות, המוכרות ולצאת אל הלא נודע…
איזה פחחחחד… כן, רוב האנשים באמת לא מעיזים לעשות את ה"ויצא" הזה, כי כמו לכל דבר בחיים יש לזה מחיר שהם לא מוכנים לשלם. יש בזה סיכון, תמיד. אבל תקלטי, שברגע שתעיזי לזוז, ואפילו רק תחשבי על זה – כבר הופה תהיה לך קפיצת דרך מטאורית למימוש הייעוד שלך!
מה את אומרת? מעיזה לנסות?
לפניה ישירה דרך ווטסאפ לחצו על המספר: 053-4691607| משרד: 08-6331506