"כן כן, יש לך פוטנציאל גדול, כביר! את יכולה להיות שרה שנירר הבאה! הרבנית קנייבסקי, אפילו בנימין נתניהו! 🙂 השאלה כמו תמיד – האם יש לך אומץ???"
אז כן, יש לך המון כוחות ובורכת באינספור מתנות. גם על כישרונותייך גומרים את ההלל ועוד לא דיברנו על יחסי האנוש המעולים שלך.
במילים אחרות יש לך את כל הנתונים כדי לממש את הפוטנציאל האדיר שלך ולהצליח בחייך.
הבעיה שאת מפחדת – מכישלון, מביזיון, מ'מה יגידו?' ובמקום להתמקד בכישרונות הייחודיים שלך ובמתנה הייחודית שיש לך להעניק לעולם וללכת אתה עד הסוף, את נמנעת מלעשות את הצעד, לממש את הפוטנציאל ויותר גרוע – את עסוקה בלהשוות את עצמך נונסטופ לאחרים ולחקות את מה שהם עושים, במקום ללכת בנתיב המיוחד שלך.
בפרשתנו יעקב נאבק במלאך וזוכה להיקרא ישראל: וַיֹּ֗אמֶר לֹ֤א יַֽעֲקֹב֙ יֵאָמֵ֥ר עוֹד֙ שִׁמְךָ֔ כִּ֖י אִם־יִשְׂרָאֵ֑ל… (בראשית לב,כט) ומסבירים המפרשים, שדווקא בשעת המאבק התגלו כוחותיו הכמוסים של יעקב, הפוטנציאל שבו יצא לאור והוא זוכה להפוך מיעקב לישראל. כִּֽי־שָׂרִ֧יתָ עִם־אֱלֹהִ֛ים וְעִם־אֲנָשִׁ֖ים וַתּוּכָֽל: (בראשית לב,כט)
ואם ניקח זאת לחייך, הרי שדווקא הצעד שאת כל כך פוחדת ונמנעת ממנו, המאבק התמידי הזה מלהעיז ולבוא לידי מימוש, דווקא הוא המפתח שיגלה את ה'ישראליות' שבתוכך, את המסוגלות והיכולת שלך. ואז, כשתפסיקי 'לעקוב' (יעקב) אחרי הצלחותיהם של אחרים ולחקות אותם, תאבקי בפחד ותלחמי בו – אז ורק אז תגיעי לידי מימוש הפוטנציאל שבך ותזכי בתואר 'ישראל'.
