די כבר, סחטנו לתפוח בדבש הזה את המיץ!

אוקיי אוקיי,

הבנו את הרעיון. כולנו רוצים לאחל ללקוחות שלנו שנה טובה. וחוץ מזה שאנחנו באמת מקווים שהיא תהיה להם מוצלחת (כי השגשוג שלהם בהכרח יביא גם לנו שפע), אנחנו רוצים על הדרך ככה לומר משהו על עצמנו. על כך שאנחנו לא מפסיקים לחשוב על טובת הלקוח, על כך שאנחנו חדשניים ומקוריים, שיש לנו תודעת שירות יוצאת מהכלל, או יצירתיות או הומור או כל ערך שניכסנו למותג שלנו.

-אז עכשיו אנחנו באים ושולחים את השנה טובה הבנלית והשחוקה הזו, את התפוח בדבש-הרימון-שופר ו… מרדימים את הלקוחות שלנו.

ZZZ
לא חאראם?

אז הנה לכם טכניקה יצירתית במיוחד לחשוב על שנה טובה מיוחדת, יצירתית ובעיקר כזו שתגרום לקהילה שלכם לחייך ולרצות עוד. כמובן שאפשר לקחת את הכלי הזה ולהשתמש בו לכל סוג של מסר יצירתי שתרצו להעביר

שלב ראשון – איתור מאפיינים

בשלב הראשון חושבים על הסמלים שמאפיינים את נושא המסר שלכם (בוחרים דווקא את הסמלים המוכרים, הצפויים, השחוקים. ככל שהם בנליים יותר, טוב יותר!). ובמקרה שלנו – ראש השנה, למשל: תפוח, דבש, רימון, ראש של דג, שופר.

שלב שני – איתור ואיסוף מידע על עולם התוכן הסימבולי

בשלב השני, לוקחים כל סמל כזה ומאתרים את כל האיזכורים שיש לגביו בתורה, בתרבות, בהיסטוריה, בספרות, במיתולוגיה וכד'.

למשל, אם ניקח את התפוח. נגלה שבמיתוס הלא יהודי, תפוח נתפס כ"פרי האסור" מגירוש אדם וחוה מגן העדן.

העיר ניו יורק מכונה "התפוח הגדול".

במעשייה שלגיה ושבעת הגמדים, המלכה הרעה ניסתה להרוג את שלגיה כשנתנה לה לאכול תפוח מורעל.

אגדה נפוצה גורסת כי המדען אייזיק ניוטון ביסס את תאוריית הכבידה בשל נפילה של תפוח עץ על ראשו.

מבחינה יהודית לגבי התפוח וכל שאר הסמלים הללו ישנן משמעויות עמוקות ונשגבות, אבל ברשותכם אני לא נכנסת לזה כרגע,

שלב שלישי – הרחבת עולם התוכן לתחומים נוספים

אחרי שמצאנו את כל האיזכורים, ננסה לחשוב על תחומים נוספים שקשורים לכל סימבול.

למשל בנוגע לתפוח, נוכל לבדוק איזה מאכלים מובהקים קשורים לתפוחים:

שטרודל תפוחים, סיידר, פאי תפוחים ורסק תפוחים.

אותו כנ"ל נעשה לגבי הדבש, השופר, הרימון והדג.

למשל לגבי הדבש, מעבר למאכלים עתירי דבש, ישנו עולם עשיר של ביטויים שקשורים לדבש. לדוגמה:

"לא ליקק דבש", "לא מעוקצו ולא מדבשו", "מלכודת דבש", "מעז יצא מתוק", "צפיחית בדבש"

שלב רביעי – פיצוח הרעיון

וכעת הגענו לשלב האחרון והחשוב מכולם.

כעת יש לנו חומרי גלם ועלינו לייצר מהם שנה טובה יצירתית, מעניינת ובעלת אמירה, כשבגדול הרעיון הוא להפגיש שני עולמות תוכן שונים וזרים זה לזה וללדת משהו חדש.

איך עושים את זה הלכה למעשה?

למשל, בדוגמה הנוכחית, השתמשתי בסימבול מוכר: תפוח, אבל במקום לטבול אותו בדבש, הגשתי אותו סחוט. מה שמאד התאים לביטוי "סחטנו לו את המיץ", כשהמשמעות של הביטוי: מיצינו, השתמשנו בו עד זרא.

ועכשיו, תארו לעצמכם מה היה קורה לו הייתי שולחת לכם שטרודל? או גרבר תפוחים?, או כוס זכוכית גבוהה עם סיידר מקציף בתוכה?

חוץ מצרבת קלה, לאן זה היה לוקח אותנו?

בקיצור, אני חושבת שנתתי לכם מספיק כיוונים לחשיבה ומי שישקיע קצת, כבר יצליח להכין מזה מאפה לעניין, אבל, אם בכל זאת תרצו ללמוד ולהתנסות בטכניקה ממש מקרוב, פשוט תעקבו אחר הפרסומים שלי לסדנאות בכתיבה שיווקית, או תזמינו סדנה כזו לארגון, מתנ"ס, השתלמויות וכד' שלכם (נשים בלבד).

אתה הבנת את זה ברוך? (או אם להיות ספציפיים יותר אז – הבנת את זה ברכי?)

יללה, למטבח יש לי גדוד של אורחים לפטם בעוגות תפוחים!