האירוע:

לא מצליחה לחזור לעבוד…

מחשבות:

הכול אבוד! הכל מסוכן! שום דבר לא בטוח! החיים נקטפים ברגע! העולם מסוכן! אני לא מסוגלת! אני חלשה! אני רוצה לברוח מתחת לפוך! חלמתי על הגשמת חלומות וזה נראה כמו בדיחה עצובה עכשיו. מה יהיה אם אמשיך להרגיש מנוטרלת? מה עם הפרוייקטים שכבר שולמו ומחכים לי?איזה טעם יש בכלל לנסות?

רגשות:

לחץ, חרדה קיומית, אימה, מתח, דאגה, עצבות, יאוש, דיכאון, חידלון

עצירה:

נושמת, מזהה שאני נופלת לאוטומט 'טבעי' שמזיק לי.מזהה שאני פועלת לא נכון. מנסה לצאת החוצה ולראות את זה מבחוץ.

ארבעה עקרי אמונה:

1. יש בורא לעולם 

יש בוס למה שקורה פה.יש אחראי שמנהל את זה. הכל מתוכנן, מושגח ומונהג!

2. הבורא עשה, עושה ויעשה לכל המעשים 

והוא שיצר את המציאות הבלתי נתפסת הזו בדיוק.מציאות שכל כך מאתגרת אותי אם להמשיך להילחם או להרים ידיים…

3. הבורא הוא טוב ומיטיב 

זה שאני לא מסוגלת לעבוד זה טוב,זה שאני מפחדת מהעתיד זה טוב, זה שאני בחרדה קיומית זה טוב. אולי אני לא מבינה מה טוב בזה אבל זה לטובתי. בורא עולם יודע מה הוא עושה כל מה שקרה ובעיניים שלי נתפס כזוועה אכזרית, הוא בעצם לטובת הנבראים כולם. גם הניסיון האישי שלי מול הזוועה, הוא לטובתי הנצחית.

גם אני במלחמה. אני מתבקשת לבחור בין יאוש לתקווה. אין לי ברירה אלא לקבל החלטה האם אני נלחמת על הביטחון שה' יושיע אותי ואת כולנו, (גם אם לכאורה לא מגיע לנו) פשוט בגלל שהוא טוב ומיטיב –כשמלחמה על בטחון משמעה: לא להפסיק לרצות! להילחם, לא לוותר, לא להכנע למחשבות מחלישות. לא להתפתות לזחול למיטה! לפעול במאה ושמונים הפוך לנטייה הטבעית שלי,שרק רוצה לשקוע… להתייאש… לוותר…. לרדת מהרכבת הזו….

4. הכל קורה בהשגחה פרטית ומטרתית

כל אחד מאיתנו חווה את המציאות והנסיונות שהיא מביאה,באופן שונה ומדוייק בתכלית הדיוק, לתיקונו האישי הנצחי.אין מקרה, אין טעות, הכל מתוכנן ומוקפד ומדוייק והכל חלק מתוכנית אלוקית גדולה.

תפיסת עולם:

אין לנו תקנה. סוף העולם הגיע. אנחנו לא ראויים להנצל

הכרת הטוב:

תודה שאתה מראה לי שתפיסת העולם שלי מעוותת. שגויה מיסודה. כפרנית! לא עלי לערוך את החשבון האם אני ראויה להנצל אם לאו. עליי לזרוק את השכל, את ההגיון, את החשבונות ורק לסמוך על חכמי ישראל שהורו לנו לבטוח שבורא עולם יציל אותנו ולא משנה בכלל עד כמה אנחנו ראויים או לא. הוא אבא שלנו שאוהב אותנו ורוצה שיהיה לנו טוב. אבל כדי לזכות לזה, צריך לסמוך רק עליו!

לא על כיפת ברזל, לא על צה"ל, לא על ארה"ב, רק על הבורא, שיקח אותנו ויעשה איתנו את הכי טוב שיש ויישא אותנו על כנפי נשרים. צריך להאמין שניוושע! להיות בטוחים שנינצל. וזה מה שימשוך עבורנו ישועה. עלינו להחליף כל מחשבה מחלישה במנטרה של "אותי לא מעניין כלום! אלוקים וודאי יושיע אותנו! אין לי בכך כל ספק!!!" כמובן שצריך לעשות השתדלות:להכנס למרחב מוגן, להפעיל צבא, לתת צדקה, להתחסד ולהתפלל אבל מעל הכל – לבטוח שנינצל!!!

צער וחרטה:

אני מצטערת שאני שוכחת כל רגע את ההשקפה הנכונה ונכנעת למחשבות המדכאות, המחלישות, העצובות… אני מצטערת שאני רופסת, חלשה ונותנת 'לטבע' כזה כוח על התודעה שלי! אני מצטערת שהבטחון שלי כל כך חלש ונידף ברוח מכל צל של איום. אני מצטערת שבאופן הזה אני מרחיקה חלילה את הישועה ממני ומבני עמי.

וידוי:

לוקחת אחריות על דפוס המחשבה האוטומטי 'הטבעי' והתבוסתני.

קבלה לעתיד:

בע"ה כשיצוף, אילחם בו בכל הכוח! אזכיר לעצמי את עיקרי האמונה והבטחון ולא אניח לעצמי להגיע לידי רפיון!

מחל לי סלח לי כפר לי:

בבקשה אבא תמחק את תפיסת העולם הזו, שמרחיקה אותי מהישועה

***

בימים אלו אני מחבקת את עצמי חזק חזק ומשתדלת לגלות סבלנות, חמלה ואהדה לקצב שלי. במקביל אני מבצעת התאמות לשירותי התוכן והליווי שלי ומתאימה את עצמי למצב ולצרכים הייחודיים שלכן. ניתן להזמין ממני תוכן שיווקי 'לימים שאחרי…'ולקבל 'חיבוק עם ימימה' כדי לצאת מהפוך ולהתניע את העסק ביחד. הכל ברכות, בעדינות, עם המון הכלה ואמונה, צעד צעד..

תהליך הניקוי והריפוי הזה ע"פ גישת 'עין הבדולח' (הרב אשרוב)
המורה שלי: שולמית בכר [email protected]