את הרי יודעת בדיוק מה צריך לעשות: לשלוח מיילים, לשתף פוסטים, להרים טלפון, לעשות פולואפ למתעניינים, לפרסם, להשתתף בכנסים ולעורר לחיים קשרים ישנים. נו? אז מה הבעיה? ולמה למרות שאת יודעת מה צריך לעשות (ואפילו יש לך משבצת ביומן שמיועדת לשיווק), בפועל זה נדחה מיום ליום ופשוט לא קורה?

שיווק זו מילה גסה

בדומה ליחס של רבות מאיתנו לכסף, גם שיווק זוכה ליחסי ציבור גרועים. כי שיווק זה מניפולטיבי, מבטא יהירות וגאווה, סוג של 'שופוני', יותר מדי להתעסק בעצמי, אפילו סוג של שידול… בקיצר – מילה גסה.

ואם נלך אחורה בזמן נגלה, שכל חיינו חינכו אותנו בדיוק להתנהגות הופכית לשיווק: "היי צנועה, אל תתגאי, תמעיטי בנוכחות שלך, אל תהיי קולנית, רעשנית, שמרי על אצילות, אל תחפשי את אור הזרקורים" ועוד כהנה וכהנה, מסרים וערכים על ברכיהם גדלנו. מי יותר מי פחות.

לשים פוקוס על 'המומים' שלנו

וכאילו לא די בכך, גידלו אותנו באווירה תחרותית של ביקורת מתמדת ובתחושה שמה שאנחנו זה ממש לא מספיק טוב. שתמיד עלינו לשאוף ליותר: להיות יותר טובות, יותר נדיבות, יותר וותרניות, יותר מוצלחות, יותר מקצועיות ובו זמנית לחפש את חוסר המושלמות, את 'המומים' והפגמים שלנו ותמיד תמיד לשים עליהם את הפוקוס.

ואז פתחנו עסק…

ואז פתחנו עסק… ופתאום כל התורה כולה התהפכה ב180 מעלות! פתאום אנו נדרשות לספר קבל עם ועדה איזה מוצלחות אנחנו, וכמה חכמות ואיזה הצלחות יש לנו בעבודה עם הלקוחות ועוד ועוד לשתף בסופרלטיבים ולהעלות מכתבי תודה ומחמאות שמפליגות בשבחינו… אז אני שואלת אותך – מאיפה???? מאיפה תביאי פתאום את היכולת הזו להעמיד את עצמך בקדמת הבמה ולעוף על עצמך קבל עם ועדה, כשכל חייך עשית בדיוק ההפך???

מקרטעות, מגמגמות ובעיקר – מתקשות

אז אנחנו נזרקות למלחמת הקיום ומוצאות את עצמנו בעין הסערה, בזירת ההתגוששות התחרותית, מקרטעות ומגמגמות, מחווירות ומהססות, מנסות ומתנצלות ובעיקר – מתקשות לעשות את הפעולה הכול כך טבעית ומתבקשת לכל בעלת עסק באשר היא, כמעט כמו נשימה: ל-ש-ו-ו-ק !

גרם אחד של אומץ

והנה לך מתכון בטוח לכישלון: יש לך עסק משלך ותעודות שהשקעת בהן שנים על גבי שנים של למידה ויש לך אסופה מכובדת של מכתבי תודה מלקוחות מרוצים ואפילו מיתוג שסוף סוף יוצא לאור לאחר הריון ארוך ואינסופי ואולי גם אתר והאמת שאפילו תשתית לרשימת תפוצה כבר יש לך. אבל אבל אבל: מה יעזרו לך כל 'הנכסים' האלה, אם אין לך גרם אחד של יכולת ליישם?

אז מה הקאץ'?

וכאן ידידתי הקאץ', שאף תוכנית עסקית או מנטור לא הכינו אותך אליו והוא, שכדי להיות מסוגלת לממש את כל ההמלצות היפות והחכמות של כל התוכניות והמנטורים לשיווק, את מוכרחה קודם כל לפני הכול, לאהוב את עצמך, לקבל את עצמך, להכיר בערכך ולהסכים לכך שאת ראויה לטוב!

כי אם יש לך מערכת יחסים סבוכה עם עצמך ואת רחוקה מלעוף על מי שאת, אהמ… זה יהיה מאתגר וכנראה תתקשי מאד להשלים את המשימות החשובות הללו או להשלים אותן כמו שצריך.

בואי לחיבוק וצאי לדרך!

ככל שעובר הזמן והרבה מעבר ל'טייטלים' המקצועיים שלי כיוצרת תוכן,  אני מבינה שהשליחות שלי מתמקדת בנקודה של הקושי לשווק.

בהבנה, שגם אם יש לך את כל הידע המקצועי איך לשווק, איך לכתוב פוסטים ואיך לעצב אותם, אם את לא עושה עבודה על אהבה עצמית וקבלה עצמית, יהיה לך מאד קשה לשווק את עצמך.

למה???? כי הראשונה שאת צריכה לשווק לה את עצמך, היא לא הלקוחה שלך, אלא את! בעצמך!

ולכן, בעומק הדברים, חיבוק עם ימימה זהו: 'מסע של קבלה עצמית והכרה בערך עצמך ובכך שהעולם ראוי לך!', כשהשיווק בעצם פועל יוצא של זה.

לסיכום – ב'חיבוק עם ימימה' את כמובן מקבלת ממני אסטרטגיה וכלים לכתיבה שיווקית ועיצוב, אבל לב העניין הוא הדרך שאני פותחת לך, כדי לקבל את עצמך.

אם את חולמת לצאת לאור, אם פעולות שיווקיות מאיימות עלייך ואם את תוקעת את עצמך שוב ושוב ושוב – בואי לקבל את 'החיבוק' שלי. הוא מחכה לך

מוזמנת לבדוק