העסק שלך שואב אותך לתוכו וגוזל לפחות שליש מיומך אם לא למעלה מזה. גם לאחר שעות העבודה הרשמיות לא אחת, ראשך וליבך נתונים לו, ואפשר לומר שהוא ציר מרכזי ומשמעותי בחייך. האם את זוכרת שיש לך שותף?

זירת העסקים התוססת, סוחפת אותך לתוכה וכעסק של אישה אחת, את נאלצת לחבוש אינספור כובעים. לו היית מתעדת את כל הפעולות שאת עושה ביום אחד, מן הסתם היית מגיעה למאות: את עובדת ומוכרת, משווקת ומפרסמת, גולשת וסולקת, מתייקת ולומדת, מחשבנת (וגם קצת חולמת:-)) וכמעט מגיעה למספר הפעולות שאת עושה במשרה 'השנייה' שלך (העיקרית אגב) כשאת חוזרת הביתה… 

בפרשת פקודי מתוארת הקמת המשכן לפרטי פרטיו כשכמעט בסוף כל פסוק שמתאר עשיה ופעולה מסוימות, מופיעה הסיומת: "כאשר ציווה ה'…". לדוגמה: עשו את בגדי השרד? "כאשר ציווה ה'", עשו את אבני השוהם? "כאשר ציווה ה'…", יצרו את האבנט? "כאשר ציווה ה'…"

ונשאלת השאלה מדוע בתורה שכל כך ממעטת במילים, אותו משפט חוזר בפרשה שוב ושוב, לא פחות משמונה עשרה פעמים???? הרי אפשר היה לומר את כל הפעולות ברצף ובסוף לציין: "כאשר ציווה ה'". ובכן, המשכן כידוע מייצג את הליבה, את הDNA של העולם שלנו וכל פעולה ופעולה בבנייתו, משמשות עבורנו לימוד נצחי, אודות איך נכון וראוי להתנהל בו.

וכפי שכל פעולה ופעולה במשכן לוותה בתזכורת "כאשר ציווה ה'", כך גם עלינו, בעולם ההבל הגשמי לזכור, בכל פעולה ועשיה שלנו בעסק, שיש בורא עולם וישנן מצוות והשקפה ברורה והם אינם מציאות נפרדת של 'אחרי שעות העבודה', אלא הם חלק אינטגרלי מכל עשיה ועשיה ואפילו להיפך – הם העיקר של כל פעולה. ומעצם העובדה שהאמירה הזו מוזכרת כל כך הרבה פעמים בפרשה נוכל להסיק שכנראה… זה לא כזה פשוט לזכור זאת… מסכימה? 

ומה אתך? עד כמה שם ה' שגור על שפתותייך בין 09:00 – 17:00 מדי יום? ועד כמה את שוכחת או 'מעגלת פינות'? ספרי לי…  

מקורות: בעלי מיכאל ביסמוט היקר – מזל טוב ליום הולדתך, בבריאות איתנה ושמחה עד 120!!!!