היי, ימימה?
ימימה, את פה?
????
הלואו, יש פה מישהו?
???
אההה, מה זה?!
זאת את ימימוש?
הממרח הזה על הרצפה?
האַסְקֻפָּה הַנִּדְרֶסֶת הזו?
הלזאת יקרא ימימה?!
מה קרה?!
באמת מה?
כולה 300 פשטידות בשר, מאתיים קציצות מטוגנות ואלף שניצלים.
פלוס איזה חמש מאות עוגות בחושות וארבעת אלפים פולקעס' בדבש וסויה.
ושלא לדבר על מאתיים אלף המוזמנים והכלים והבוץ והאשפה המצטברת
והררי הכלים הבלתי נגמרים לעולמי עד, למרות כל החד פעמי…
אהה…
ומה על כל ההכרזות שלי על אכילה מודעת ומרוסנת, שנגוזו מייד עם פרוץ סעודת החג הראשונה?
ותמונת הבנק המזעזעת, שלמי בדיוק יש אומץ להסתכל עליה בפנים חשופות?
רגע רגע, ומה עם הנפילה מייד אחרי כיפור? הפיצוץ עם המתבגר המעצבן וכל הג'יפה שיצאה החוצה?
ואיך יכולתי לשכוח את ערימות הכביסה הבלתי אפשריות?
אבל אולי יותר מהכול, המעבדה הצפופה הזו שכל אחד דורך לשני על הרגליים, כל המשפחה יחד בצפיפות ואינטנסיביות שרק חג-שבת-חג יכולים להציע,
השאירו אותי
מרוקנת
וחסרת ערך…
מרגישה שאני כלום.
עפר ואפר…
כן כן, אני יודעת שחגים ושפע וזמן שמחתנו.
אבל דווקא בחגים מתפרצות ועולות כל הבעיות הבלתי פתורות. כל המידות הרעות והמכוערות וכל הקונפליקטים שביום חול בעיטה אחת וטראח הם עפים מתחת לשטיח.
אז איפה זה שם אותי עכשיו?
ואיך יכולתי להאמין לרגע שאני שווה משהו? נעבעך.
ודווקא עשיתי עבודה על עצמי. ואיך היה לי נדמה שאני צועדת קדימה.
אז מה זה החידלות אישים הזו?
למה אני מרגישה כל כך לא שווה פתאום?
מובסת
נכשלת
אפסונית?
ודווקא הפשטידות היו תותחיות
והכדורי בשר פצצה לגבות
והאורחים מה זה נהנו וחילקו קומפלימנטים
אבל…
אני נאבדתי
הלכתי לאיבוד
חנוקה
נטולת מרחב
משותקת
אז זהו למה שימימה קבלה צורה של שטיח.
אוף.
היה חודש אררררוך
וכנראה שלמרות הקבלות, והחיזוקים והמאמצים, בכל זאת יש לי כלי קיבול קטן לשפע.
ומנת יתר פשוט גומרת אותי 🙁
טוב, לפחות בדבר אחד אני יכולה להתנחם.
כי מפה אפשר רק לעלות!!!
וואלה???
כן. איזה יופי. אי אפשר לרדת יותר נמוך מזה… אז המשמעות היא… שמעכשיו אפשר רק לעלות!!!
יש!!!
מעולה.
מממ…
אז אם ככה, בואו נראה רגע, על איזה פרוייקט אני הולכת.
טוב, נראה לי שאתקדם עם הקורס לכתיבה שיווקית שייפתח בע"ה אחרי חנוכה.
במקביל אמשיך עם המנטורינג שאני עושה לדליה.
וכמובן הטקסטים למשפך השיווקי של שמעון.
והתוכן לאתרים של גנית וסיוון.
והניוזלטר ל"מפתח".
והמאמר אורח שהבטחתי ל"אחרי החגים".
יש גם קבוצת מאסטרמיינד נהדרת ששווה להצטרף אליה.
כמובן שאחזור כל יום לצעוד שעה.
ובודאי שלא אשכח 3 תפילות ביום! (הרבנית קולדצקי המליצה!)!
ואיך לא? התבודדות שעה! (הרב ארוש :-)).
יש גם סדרה חדשה של שיעורים בהשקפה שאני רוצה לקחת.
ועם בעלי קבעתי עבודה זוגית פעם בשבוע + טיול.
יש גם דיאטה נהדרת חדשה שממש כדאי לי לנסות.
ו…
האמת שכדאי להזמין כבר אורחים לשבת, כי היא ממש בפתח
וקבלתי מתכון נהדר לחצילים עם בשר
בקיצור,
יש המון מה לעשות,
אז למי יש זמן להיות בדיכי תגידו?
תגובות
דילוג לתוכן
