חולמת להשפיע? להותיר חותם? לעשות משהו משמעותי עם העסק שלך? אבל בסופו של יום חלומות לחוד ומציאות לחוד?
העולם יקירתי, מתחלק לשני סוגים של בעלות עסקים: מצליחות ומדשדשות. ישנן כמובן סיבות שונות ומשונות מדוע עסק מסוים עולה כפורח בעוד עסק אחר נותר הרחק מאחור:
מוטיבציה, כישורים, גב כלכלי, אמביציה, תוכנית עסקית טובה, רעיון טוב, קשרים, הבנה בעסקים, תזמון נכון, שוק יציב, מוצר נישתי ייחודי, שוק רווי מדי ועוד ועוד.
עשרות סיבות שמשפיעות על העסק לחיוב או לשלילה. כשמעל לכל כמובן (או יותר נכון לפני הכל) הסיעתא דישמיא – כמה השם רוצה או לא רוצה שזה יצליח.
ובכל זאת, ממרום ניסיוני רב השנים, אני רוצה לשתף אותך בתובנה שלי להצלחה או אי הצלחה בעסק, כשהחלוקה המהותית לדעתי בין עסקים ב'צמיחה' לעסקים ב'רביצה', תלויה ב… אומץ.
קרי – עד כמה בעלת העסק מעיזה או לא מעיזה, ללכת עם העסק שלה.
לא אגרסיבית, אמיצה!
מדהים לגלות שיכולה להיות בעלת עסק כשרונית להפליא, ממש תותחית, אבל היא תדשדש הרבה מאחורי רעותה הפחות טובה ממנה, רק בגלל שהיא משותקת מפחד.
ושלא תביני לא נכון.
אני לא מכנה אומץ, את זו שלמדה משהו על שיווק והנה היא מסתערת על כל מה שזז. כל אדם מיד נתפס אצלה כהזדמנות עסקית והיא תוקעת את 'נאום ה-60 שניות' ומטביעה אותו בפליירים, כרטיסי ביקור ומה לא?
זו לא העזה מתוקה שלי, זה בולדוזר. זהו חוסר רגישות משווע לאיתותים חברתיים והאמת? שאותי באופן אישי זה מרתיע ומשיג את התוצאה ההפוכה.
את יודעת מתי זה יהיה אקט אמיץ?
במקרה שבחרת במודע לעבוד על האומץ שלך בדרך זו, עשי זאת! נסי פעם אחת להציג כרטיס ביקור, פעם אחרת להציג את עצמך והעיקר – אל תפסיקי, גם אם זה יצא מסורבל להחריד בתחילה ותאמיני לי שזה מה שיקרה 😉 .
(אגב, תשיגי הרבה אהדה, אם תתנצלי ותאמרי מראש ל'קורבן' שלך, שאת מתאמנת על יכולת ההצגה העצמית שלך. נסי ותיווכחי!).
מי מפחדת מ'מה יגידו'?
האמת? אני.
הפחד מ'מה יגידו?' הוא פחד אימתני ומשתק ואני יכולה להעיד על עצמי, שלא מעט פעמים בחיי, כשפעלתי מחוץ לאזור הנוחות שלי ונהגתי באומץ, שקשקתי מפחד.
ויש ממה לחשוש…
יש מה לאבד כשמעזים. יש בזה סיכון. אבל יאמר לכן כל מיליונר שעשה את המיליונים שלו בשתי ידיים, שבלי סיכון אין סיכוי.
ואם ננסה לפענח לרגע ממה נובע הפחד הגדול, נבין עד כמה אנחנו אנושיות, עד כמה אנחנו יצורים חברתיים ועד כמה אכפת לנו ממה שחושבים עלינו.
אנחנו רוצות להיות אהובות, נחשבות ומוערכות. אבל אין מה לעשות, אם רוצים להתחמם באור הזרקורים, צריך להיות מסוגלים לשלם את המחיר.
והמחיר בא לידי ביטוי בדרכים רבות ושונות והוא אף פעם לא נעים: ביקורת, חוסר פרגון, אובדן כבוד והערכה, עד ל'שיימינג' ברשת, על ידי מי שלא ממש מודע לכללים של שמירת הלשון.
אף אחד לא אוהב לקבל ביקורת שלילית ולא משנה כמה 'בונה' היא מתאמצת להיות. אבל קחי בחשבון שזו עסקת חבילה: אומץ הולך יד ביד, חד משמעית עם ביקורת.
מצד שני, אם לא תתקפלי מיד עם הביקורת הראשונה, אם לא תתנצלי מיד על כל גילוי של חשיבה עצמאית או מיזם מקורי ותמשיכי לדבוק בדרך שלך על בסיס קבוע, אז תזכי בפרס הגדול – היינו הערכה הגדלה והולכת למי שאת, למה שאת מייצגת וכמובן אהדה הולכת וגדלה לעסק שלך שבאה לידי ביטוי בהגדלת מכירות.
אומץ? – רק אם את פחדנית!
תביני, כדי להיות אמיצה את צריכה להיות קודם כל… פחדנית. באמת? לגמרי.
חשוב לך מה חושבים עלייך? חשוב לך להיות בסדר? חשוב לך השם שלך? חשוב לך לחוש אהודה ורצויה? נו, כנראה שאת ממש נורמלית.
רק מה? בנקודה מסוימת זה מפסיק לשרת אותך.
מתי? כשהפחד מ'מה יגידו' גדול יותר מהרצון שלך להביא את הבשורה שלך לעולם ולהשפיע עליו.
איך תדעי שכזה הוא המצב?
שימי לב שאם כזה הוא מצבך, את אמורה לחוש 'כבויה', מוחמצת, לא ממומשת. וזה אולי האינדיקטור הגדול מכולם לאותת לך, שהנה הנה, נחשון כבר במים ואשתו מסמנת לך לא לשכוח את השנורקל ולהצטרף אליה.
ואת רוצה לשמוע משהו באמת מצחיק?
דווקא כשאת מעיזה להיות מי שאת.
דווקא כשאת נאמנה לעצמך והולכת עם האג'נדה שלך עד הסוף.
דווקא כשאת מעיזה לומר מה את באמת חושבת…
את מקבלת את מה שהכי הכי חשוב לך.
הערכה מהסובבים אותך, את האישור שאת שווה, שאת יכולה, שאת הכי נהדרת שיש.
ימימה, זה מקסים!!!
עשית לי את זה!
פשוט הגדרת את ההרגשה שלי עד הסוףףףף.
לוקחת את המילים שלך, ומתחילה מהרגע
בתגובה על המייל שלך.
אין מילים