"או שיש לך את זה או שאין לך" ואם אין לך, שום שיטה ושום קסם לא יעזרו לך… האם זו האמת? על הדרך המפתיעה ליצירת נוכחות עסקית כריזמטית, במאמר הבא.
אני יודעת מה את חושבת. "נו ימימה הזאתי. זה ממש לא חכמה. ברור שהיא משפריצה כריזמה, כי היא פשוט נולדה כזו." אז את צודקת אבל גם טועה 😉 . אמנם 'כריזמה' זו מתת שמים כמו כל כישרון או תכונה (בתנאי שמשתמשים בה בצורה מושכלת וטובה), אבל אם לא ניחנת בה מלידה עדיין הדרך סלולה בפניך לייצר אותה עבור העסק שלך.
נוכחות מלאת אור
ולא, אני לא מדברת על כריזמה מניפולטיבית, כזו שגורמת למי שניחן בה 'להשתמש' באנשים ולתמרן אותם כרצונו. אני מדברת על כריזמה במובן הטהור. על נוכחות מלאת אור של טוב, של יצירה, של בריאות ושל שמחה שופעת. אור שבוקע ממעמקי נשמתך כשאת יוצרת, משפיעה, מדויקת ובהלימה עם השליחות האישית-עסקית שלך.
העסק הוא אחד המלבושים
אכן אצלי אישיות וביזנס חד הם. אני זה העסק שלי והעסק שלי הוא אחד הלבושים של האני שלי. אני יודעת שזה אולי לא 'ביזנס לייק' ולא כלכלי במובן המידי, אבל לא מצאתי דרך אחרת (וחיפשתי!), מלבד להביא את עצמי, את המהות שלי הצרופה, החשופה, את הליבה האישיותית שלי לקדמת הבמה, כדי להוציא את השליחות העסקית שלי מהכוח אל הפועל.
שיווק זו עבודה פנימה
זו גם הסיבה שאני טוענת ששיווק זו עבודה פנימה ולא תנועה מבפנים החוצה כפי שמקובל לחשוב. במילים אחרות, הדרך שלי להביא את עצמי לידי מימוש והגשמה עסקית, עוברת בהכרח דרך העבודה שלי על עצמי. על האישיות שלי, על החקירה המתמדת והלמידה בתהליך הגילוי העצמי, בו עוד רובד נחשף ועוד עומק מתגלה ועוד קליפה אחת מוסרת.
העסק הוא תוצר לוואי של העבודה העצמית
או אם להיות אפילו יותר מדויקת מזה: הדרך שלי להביא את עצמי לידי מימוש והגשמה עוברת דרך עבודה עצמית על האישיות שלי כשהעסק הוא הזירה בה המהלך הזה מתרחש בפועל… חחחח, תמיד טענתי שהעסק שלי הוא תוצאת לוואי של העבודה העצמית שלי. במילים אחרות אני עושה לעצמי טיפול ועוד מקבלת על זה כסף.
להיות שלמה עם עצמך
מה שקורה כתוצאה מהעבודה הזו, שאני נעשית יותר מדויקת עם עצמי – מצד אחד יותר מודעת לחזון ולחלומות שלי ומצד שני גם יותר מודעת ליכולות (או יותר נכון לחוסר היכולת), ל'קווים האדומים' ולגבולות שלי. ומטבע הדברים כשאני שמה את הצרכים והמאוויים שלי בפרונט, משהו עוצמתי נובט בתוכי וכתוצאה מכך אני נעשית שלמה יותר עם עצמי, שלווה יותר, ממוקדת, מיושבת בדעתי ובהכרח עם הרבה יותר בטחון עצמי. ואם יש משהו שאנשים נמשכים אליו ומגיבים אליו בהערכה, זה אדם ששלם עם עצמו ועם דרכו, גם אם היא שונה מאד משלהם.
מהו 'קו אדום' מבחינתך?
אני לדוגמה הצבתי קווים אדומים וברורים מאד לגבי ההתנהלות של האתר והעסק שלי כבר לפני כמעט שני עשורים: האתר שלי לא עלה לרשת בשבת (עוד לפני שהמציאו אפליקציות) ועבדתי דרך אימייל וטלפון בלבד (יובלות לפני הקורונה). לקוחות חילונים באו אלי במיוחד בגלל שהאתר לא עלה בשבת כי העמידה שלי על העקרונות שלי מצאה חן בעיניהם. ולגבי ההתנהלות מרחוק, רבים התמרמרו אולי וקיטרו אבל מצד שני זה גרם להם להבין שעומדת מולם אשת מקצוע עם עמוד שדרה והאמון שלהם בי ובמקצועיות שלי גבר.
החשיפה משחררת
אבל מה שהפך את הנוכחות שלי לכריזמטית ויכול לקרות גם לך (בתנאי שזה מתאים לך כמובן), אלו בדיוק החומרים שאת כל כך מתאמצת להסתיר ולהדחיק. את חלשה? יופי! את חסרת בטחון עצמי? מעולה! את מרגישה לא שווה ולא ראויה? מקסים. זה מה שתביאי לקדמת הבמה ובזה תשתפי את קהילת הקוראים שלך. כי אין יקירתי, אין שום דרך להגיע 'ליהלומים' שלך מבלי להתלכלך קודם ב'פיח'…
לא לכולן זה מתאים
האם אני מטיפה להתערטלות פומבית? האם את מוכרחה לשפוך את הקישקעס שלך מול כל העולם ואשתו? ברור שלא. את יכולה לעשות זאת בינך לבינך, על ספת הפסיכולוג או מול בורא עולם. העיקר שתעבדי על עצמך ותתקדמי. עבורי על כל פנים ועבור אנשים מהסוג שלי (אמנים, יוצרים, מטפלים וכל מי שעל סקלת ה'רגישים' למיניהם), זה מאד משחרר להציף את זה ומניסיון זו דרך סופר יעילה להתקדמות. מה גם, שעל הדרך יוצרים אהדה אצל קהל המטרה, שרואה שאת לא יושבת באיזה מגדל שן, אלא את בנאדם אנושי כמוהו.
לסיכום
לסיכום אפשר לומר שכדי להשיג נוכחות עסקית כריזמטית, עלייך בשלב ראשון ללמוד את עצמך לעומק ולהעיז לגעת בחומרים הכואבים והפחות יפים שבך. בשלב השני עלייך לעשות עליהם עבודה עם עזרה חיצונית או בעצמך ובשלב השלישי להגדיר בצורה ברורה את השאיפות שלך ואת הגבולות שלך, כשלמהלך כולו או לחלקו (לפחות לחלק של השאיפות והגבולות), יכולים להיות עדים הלקוחות או קהל העוקבים שלך.