כן מכרתי, לא מכרתי. הפרסום הצליח, הפרסום נכשל. המוצר נחטף, המוצר נשכח. הרווחתי, הפסדתי. השקעתי, אכלתי אותה. איך שלא נסתכל על זה, המאורעות המתרגשים ובאים על העסק שלנו, משפיעים עלינו לטוב ולמוטב. השאלה כמו תמיד עד כמה ומה הם באים לגלות לנו על עצמנו…

אנו מעניקות לעסק שלנו המון תשומת לב ואפשר לומר שמשקיעות בו מעל ומעבר. שעות של למידה, מאמץ והתמסרות להיות הכי מקצועיות שאפשר, להעניק שירות מעולה ללקוחות וכמובן לייצר אפיק לפרנסה וברווח. מטבע הדברים אנו חוות עליות וירידות. לפעמים אנו מוכרות בטירוף והעולם מחייך אלינו ולפעמים הכול תקוע, אין תנועה ורף המכירות צונח. לפעמים אנו מגייסות לקוח שמעריך את השירות שלנו עד כלות ולפעמים פוגשות לקוח שמותח את הסבלנות שלנו עד לקצה. לפעמים אנו מרגישות מונחות במקום המדויק לנו בעסק ולפעמים אין לנו מושג מה בכלל אנחנו עושות פה.

שאלה קיומית

העסק הוא מקור הפרנסה שלנו וככזה אנו לוקחות מאד ברצינות את כל המאורעות העוברים עליו ועושות מאמצים כבירים לדאוג שהכול ידפוק כמו שצריך. אחרי הכול אנו רואות בו שאלה קיומית ולכן אם לא הולך לנו בעסק כמו שקיווינו, אנו נופלות לייאוש ודיכאון ולעיתים עלולות אף להגיע לאיבוד עשתונות, פגיעה בחוסן המנטלי ולהתפרצותן של מחלות.

 לא הסיפור האמיתי

אז נכון שישנם פה לקוחות ומוצרים ושירותים וסחורות שעוברות מיד ליד. ישנם גם ערוצי שיווק ומסעות פרסום וקידום מכירות. ישנם ספקים שונים והשתלמויות מקצועיות, כספים שנכנסים ויוצאים (עם דגש על 'יוצאים':-)) ואורגניזם שלם שמזין ומפעיל את המערכת העסקית הזו. ולמרות שזה נראה מציאותי כל כך ומשמעותי, העסק שלנו הוא לא הסיפור האמיתי…

העסק שלנו הוא לא 'העסק' שלנו

כי העסק שלנו הוא לא באמת 'העסק' שלנו. העסק שלנו הוא רק הזירה בה אנו מתנהלות ופועלות ומתקנות: את הבין אדם לחברו שלנו, את מידת הנדיבות, הרחמנות והיושרה שלנו, את הצניעות ושמירת העיניים ועוד חלק ניכר מתרי"ג המצוות. ומעל לכל את הביטחון בבורא עולם, שהוא הוא בעל הבית האמיתי על העסק שלנו… ברצותו נשגשג ונעפיל לגבהים וברצונו נדשדש וניפול לתהומות ושום השתדלות או תכסיסים והתפתלויות לא יעזרו לנו, עד שנעבור בדיוק את הדרך הנכונה והמדויקת שבחר עבורנו בורא עולם, כדי להפוך ולצמוח לאדם הראוי, המתוקן והשלם, שאנו אמורות להיות.