את פועלת בשוק רווי וצפוף במתחרים, כשהרשת מפגישה אותך באופן יומיומי עם הפעילות השיווקית והעסקית שלהם. את רואה אותם יוזמים ופועלים, יוצרים ומפתחים ומוצאת את עצמך עסוקה כל הזמן בהשוואות ולא נעים לומר, קצת – ולפעמים אולי אפילו הרבה… מקנאה. מה תעשי? והאם ישנו סיכוי בכלל להנצל מהדיבר של 'לא תחמוד'?
הגענו למתן תורה, הפרשה בה ניתנות עשרת הדיברות לעם ישראל בפרט ולאנושות בכלל. צופן תמציתי ומזוקק להתנהגות מוסרית בעולם חברתי ובבריאה, העוסק במצוות ובאיסורים הקשורים למחשבה, לדיבור ולמעשה. ואומרת הפרשה: ""לֹא תַחְמֹד בֵּית רֵעֶךָ לֹא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ וְשׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ וְכֹל אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ" (שמות כ', י"ד)
על פניו נשמע כי מדובר בדרישה בלתי הגיונית. איך אפשר לצוות על הלב להפסיק לחמוד? לקנא? להתאוות? ובכן, הלב כנראה לא יפסיק לקנא, אבל זה רק באוטומט, ברגע הראשון, כשברגע השני מצופה מיהודי שעובד על המידות ושואף להגיע לרמה מוסרית מקסימלית, להתמיר את הרגש השלילי של הקנאה שלו לרגש חיובי. איךךך?????
התורה לא מותירה אותנו בודדות באפלה ומעניקה לנו דרך: קנאת סופרים! להתמיר את הקנאה הרעה, הצרה, זו שמולידה שנאה ורצון לראות במפלת הזולת, למקפצה רוחנית ומעשית. וכדוגמה נוכל לקחת את רחל אימנו, שראתה את אחותה לאה עולה ומתעלה וזוכה בבנים בעודה עקרה, מה שגרם לה להעריץ את אחותה וללמוד ממנה, כשבקלות היה יכל להביא אותה לשנאה!
במילים אחרות נוכל לסכם: אסור לרצות את מה שיש לאחר, אבל רצוי ואף מומלץ לקבל ממנו השראה! אסור לקנא בצורה שתגרום לשנאה, אבל מותר ואף צריך להתמיר את האנרגיה הבוערת הזו ללמידה, חקירה והבנה- איך השני השיג את מה שהשיג ומכאן גם איך אני יכולה?
ומה אתך? האם גם את חולמת לממש את עצמך? נפלא. כעת בחרי מישהו שהצליח ולמדי ממנו איך!
