הבלוג שלי מצחיק. פרוע. לא מתקבל על הדעת. בכלל השילוב ההזוי הזה של דוסית עם שביס שנראית כמו יכנע ממאה שערים, אבל מתנסחת כמו אחת מהצ'כונה, זה כבר עושה לכם איזה שוס' בפנים.
איך שלא יהיה, אני כותבת בלוג כבר שמונה שנים לערך, בלוג שהביא לי אלפי עוקבים (טפו טפו טפו), שחלקם הפכו עם הזמן ללקוחות משלמים. בלוג היסטרי שמשלב בהצלחה בין שמות של מאכלים מזרח אירופאים עם סיומת לאך', קרי – קניידל'ך, קרעפאלאך' וחברל'ך, לבין שלל מאמרי הגות רציניים אודות "איך לעשות שיווק באמצעות מניפולציות רגשיות זולות ולחיצה על כפתורים פסיכולוגיים", וגם לא מעט סודות מקצועיים שווים באמת.
פתחתי את הבלוג שלי כתראפיה, לצורך אוורור נפשי
הקטע הוא, שלא פתחתי את הבלוג שלי בתור צעד שיווקי מתוכנן ומבוסס, מתוך כוונה להפוך לאוטוריטה בתחומי, לגמרי לא. פתחתי אותו נטו לצורך וונטילציה, עיין ערך: אוורור נפשי.
צריך להבין, שבהיותי בעלת תשובה חסודה, עם עבר פרוע והווה מתון, לא אחת נדרשתי לסוגיות שונות שקשורות במישרין או בעקיפין להתנגשות בין האופי האיום והמתפרץ שלי, לציוויי התורה הקדושה. קרי – ההמלצה לברוח מהכבוד מחד, לעומת האגומאניה שלי מאידך, הדרישה לצניעות מחד, לעומת הקולניות הוולגארית שלי מאידך, ההנחיה הבלתי מתפשרת לדבוק ביושר ובאמת מצד אחד, לעומת עולם השיווק ש… . בקיצר, השתמשתי בבלוג שלי, כמרחב סובלני במיוחד, למנעד רחב ועשיר של רגשות, מחשבות והגיגים, עיין ערך: "טיפים, שטיקים ושטוזים".
כך נולדו להם פוסטים חינניים ולא במיוחד חינוכיים
כך נולדו הפוסטים: האם אני קופירייטרית או סתם מניפולטיבית? ועל השיטה המדהימה "קרעפלעזומזום" כבר שמעת? הכל מתחיל ונגמר ב… חיבוק!, "פוּל גאז בניוטרל", ההצלחה כנראה עלתה לי לראש…, כש"זאת ועוד" פגש את "וזה עוד לא הכל!"…מי מפחד מגשם של דלעות?, מי מתעסק עם המוח שלך?, על אונליין, אופליין ואופצלוח'ס, "רק היום אבטיח על הסכין!", אז עשיתי רישיון על אופנוע כבד…, והמילה החזקה ביותר בשיווק היא… , באנה, למי אתה קורא לטאה?!… ועוד כהנה וכהנה פוסטים חינניים ולא במיוחד חינוכיים.
הקטע הבאמת הזוי הוא, שדווקא ההתעסקות שלי בחוסר המושלמות שלי, וחשיפת הצד הלא מוצלח/ לא נוצץ/ לא מושלם שלי, היא שמשכה אליו מאות קוראים…
כך שם גם אתם רוצים לשחרר קצת אוויר, לטפל בבעיות הכואבות שלכם, להוציא את המוגלה ולרפא את האינפקציה ובודאי להפסיק לטאטא אותן מתחת לשטיח, כל זאת מבלי להשתטח על אף מיטה של אף פסיכולוג, בלי לשלם שקל ועוד שישלמו לכם על כך, אתם מוזמנים לפתוח בלוג-תראפיה עסיסי משלכם.
המלצות לבלוג-תראפיסט המתחיל
ערוך רשימה כנה ונוקבת של כל המגרעות שלך (כן, גם להמשיך לכבס אצל ההורים שלך בגיל ארבעים זו מגרעת).
שתף את העולם עם הפן האפל, הכאוב, המתייסר והחולני שלך.
חטט, התעסק וחפור בנגעים הנפשיים והרגשיים שלך, כמה שיותר לעומק.
אל תקמץ במידע אודות מחשבותיך הכמוסות והשפלות, הן הכי מעניינות.
אזור אומץ למול תגובות עוינות של אנשים צרי מוחין וחסרי אמפתיה.
הרשה לעצמך להיות פגיע, גם להתרסקות יש רייטינג.
מה ואיך שלא יהיה, אל תוותר. אל תתקפל ואל תסגור את הבלוג.
היה נכון! הבלוג שלך ובשבילך. שמור עליו נקי בצאתך ובבואך (ונא לכבות מזגנים).
את מעולה, ובזה אין ספק.
ובלוג זה בהחלט דרך מדהימה להגיע בול לאנשים שמחפשים אותך, ולתת חופש למה שאת רוצה להוציא, (רק זהירות יש כביסה שלא כל כך כדאי לכבס בחוץ)
ימימה,
העובדה שאת מיוחדת היא עובדה.
פגשתי אותך לפני שנים בהרצאה קטנה,
ומאז הדהדת לי בראש.
עכשיו לשמחתי אני נעזרת בך (כן, אפילו אני…)
כי יש לך את ה- edge הזה,
שאין לי מילה טובה מספיק להגדיר אותו.
תותחית,
נהניתי לקרוא
את מעולה, ובזה אין ספק.
ובלוג זה בהחלט דרך מדהימה להגיע בול לאנשים שמחפשים אותך, ולתת חופש למה שאת רוצה להוציא, (רק זהירות יש כביסה שלא כל כך כדאי לכבס בחוץ)
צודקת!
ימימה,
העובדה שאת מיוחדת היא עובדה.
פגשתי אותך לפני שנים בהרצאה קטנה,
ומאז הדהדת לי בראש.
עכשיו לשמחתי אני נעזרת בך (כן, אפילו אני…)
כי יש לך את ה- edge הזה,
שאין לי מילה טובה מספיק להגדיר אותו.
בהצלחה!