"וואי איזה מצליחנית", "זאתי תמיד הולך לה", "היא בטוח עושה מיליונים", "איך תמיד הולך לה ככה?"…
כולנו מושפעות ממראה עינינו, כולנו 'אוכלות סרטים' ובמיוחד במדיה החברתית בה בלחיצת כפתור החיוכים מרוחים לנצח, השיניים תמיד צחורות והדולרים נופלים במזוודות מהשמיים.
אנחנו מכירות היטב את פלאי הפוטושופ ועד כמה קל להציג כלפי חוץ ש"אצלי הכול בסדר" ובכל זאת טועות שוב ושוב כשמדובר באחרים… הם מחייכים אלינו מנצנצים באושר ואנחנו מתאמצות לא לפגר אחריהם ולהציג את עצמנו בצורה המושלמת ביותר שיש. 'הצגה עצמית' כשמה כן היא – הצגה. מגלה טפח ומסתירה שניים…
אנחנו כל כך רגילות לשקר. טוב, נו לא לשקר, לזייף – נשמע פחות גרוע, נכון? אנחנו כל כך רגילות לזייף ולהתפעל מזיופים של אחרים, שמפגש עם נוכחות פשוטה ולא יומרנית, נוכחות גלויה ורב גונית, שלא מתאמצת כל כך להראות שאצלה כל בסדר והחיים מושלמים ומרשה לעצמה לחשוף את חוסר המושלמות והפגיעות שלה, פשוט מטלטלת אותנו. אנו נמלאות פליאה, מתמגנטות ורוצות עוד. עוד מהיופי הזה, מהאמת, מהפשטות…
ואיפה זה פוגש אותך? עד כמה הנוכחות שלך ברשת אמיתית ועד כמה… מזויפת? מתי בפעם האחרונה הרשית לעצמך להיות גלויה ואמיתית? רחוקה מהשלמות אבל כל כך אנושית? מהו המחיר שאת עלולה לשלם? מהי התמורה? ספרי לי.
"לו רק היה לי אומץ הייתי…", "אם רק הייתי מעזה אז הייתי…"
לרבות מאתנו מסתובבת ההרגשה הזו בבטן, הרצון הזה להתבטא בחופשיות עד הקצה.
מעטות בלבד מוכנות לשלם את המחיר…
כי ישנו מחיר.
את חושפת את עצמך לביקורת, את עלולה להיכשל, להיראות רע, לפגוע בתדמית עליה עמלת משך שנים ואולי אף… להתבזות.
זו הסיבה שמפגש עם אישיות נועזת, שמאפשרת לעצמה את החופש להתנסות
כובשת כל כך, כריזמטית…
העסק שלך הוא מי שאת. ככל שתרשי לעצמך להתבטא יותר (במסגרת ההלכה כמובן), ככל שתהיי משוחררת וחופשיה, כך בהכרח תהפכי לגורם משיכה חזק ועוצמתי יותר עבור לקוחותייך.
ומה אתך? האם גם לך יש מן תשוקה כזו שמחפשת במה, אבל את מחניקה אותה כי אולי "זה לא ראוי", "זה מסוכן", "ובכלל, מה יגידו?" מה צריך לקרות לדעתך כדי שתעזי להסתכן?
מה את עלולה לאבד?
מה את עשויה… להרוויח?
טוב, נתחיל מזה שנדיר ממש לצערנו בעולמנו לפגוש נשים שבאמת אוהבות את עצמן. ואני לא מדברת על כאלה שמתהדרות, מתגאות וכאילו עפות על עצמן. ממש לא. אלו בדרך כלל השונאות הכי גדולות של עצמן והחבלניות מספר אחת באיכות חייהן, שעסוקות כל הזמן רק בלהוכיח לסביבה ולעצמן שהן שוות.
אבל אלו שמצליחות לאהוב את עצמן ללא תנאים (תארו לעצמכן איזה עצוב זה שצריך 'להצליח' לאהוב את עצמך, זה לא משהו שבא טבעי ודורש מאמץ), גם אם הן רחוקות מהשלמות, לא ממש יפות, לא מבריקות, סתם נשים בנות חוה שנבראו בצלם ומעצם היותן, ראויות לאהבה, אלו זוכות בהערכה שלנו.
אנו עומדות משתאות מול הביטחון העצמי ואהבת החינם הזו ומתות מקנאה. לו רק היה לנו קצת שכל להבין, שהמרדף שלנו אחר האישור האולטימטיבי הוא חתיכת בלוף אחד גדול ושמה שיש לנו, בחלקיות (כמו שר' ימימה אביטל ז"ל אומרת), זה כבר ממש טוב, היינו המאושרות בבני האדם והנוכחות שלנו הייתה פשוט אבן שואבת לאחרות בקלות וללא שום מאמץ.
***
ואיפה זה פוגש אותך? עד כמה את אוהבת אותך? ומתי בפעם האחרונה הרשית לעצמך לבטא זאת? מהו המחיר שאת משלמת עבור השלמות? מהי התמורה? ספרי לי.
וכן על זו הדרך…
אם את רוצה שהנוכחות העסקית שלך תהיה מורגשת, מקורית ועוצמתית, פני אלי לגבי חבילות עיצוב ותוכן לפוסטים ומיילים מעוצבים
הבהירות הזו.
כל פעם שאני קוראת אותך.
מקנאה שאת חיה בה.