תהיי יפה. עדיף בלונדינית. חטובה. תוציאי תואר. עדיף שניים ותרוויחי משכורת עם 4 אפסים. תשתתפי באירועים הכי טרנדיים, תלבשי בגדי מעצבים ומותגים, תתגוררי בשכונה הנכונה ושלחי את ילדייך למוסדות הנחשבים…

תהיי בעניינים, מעודכנת וסעי לחו"ל 3-4 פעמים בשנה. תעשי את מה שכולם עושים 70, 80 שנה ואל תעצרי לרגע לשאול את עצמך: את החיים של מי בדיוק את חיה???

"לכי לך" אומר ה'. לך-לעצמך – אליך – למי שאת… באמת.

חפשי את השביל, את הדרך, את המסלול הייחודי שרק את יכולה לסלול ולא אף אחת אחרת.

ואל תתבלבלי לרגע. אל תחיי את 'הסרטים' של מישהו אחר. חיים שמוכתבים ע"י אפנות, פרסומת ושטיפת מוח תקשורתית. הם רק ירחיקו אותך ממי שאת. מהאמת. ממי שנועדת מלכתחילה להיות…

"לכי לך" – לעצמך- לעצמיותך. ומי זו העצמיות הזו?

האם זהו הגוף שלך? הגוף הוא רק מעטפת זמנית. אהובה ויקרה אמנם שכולנו מזדהות אתה, אוהבות ומסתכסכות אתה, אבל סופה להתכלות.

את – זו הנשמה שלך. הנצחית, הזכה והזוהרת. זו ששואפת להתחבר למקורה העליון.

ואיך תעשי את זה?

"לכי לך מארצך" – כלומר, מהארציות שלך, מהגשמיות. מהמרדף האינסופי אחר תאוות וריגושים, שאולי ימלאו אותך בעונג רגעי, אבל יותירו אותך מרוקנת, בודדה וחלולה מאי פעם, רודפת נואשות כמו מסוממת אחר הריגוש הבא עד אין סוף.

אז "לכי לך" לעצמיותך.

שחררי קצת מהגשמיות המסממת, המעוורת ואז יתפנה מקום לנשמה שלך, להתגלות בכל יופייה המסנוור.
ואז ורק אז תגלי מי את ומה באת לחולל פה באמת…

שבת שלום!

נכתב בהשראת שיעורו השבועי של הרב יובל הכהן אשרוב – בסוד הדברים