אז מה באמת עדיף? קישוא ממולא או קוּסָא מַחְ'שִי?
(בערבית: קישוא ממולא,
كوسة  محشي).

זה אותו הדבר?
נכון. זה באמת אותו הדבר, אבל תסכימו איתי שזה ממש לא נשמע אותו הדבר… (אגב, מבין שתי האפשרויות, מה הייתם מעדיפים לאכול? 😎 ).

איך שלא יהיה, אני לא יודעת כמה זמן אתם כבר קוראים את הפוסטים שלי, אבל אם אתם מכירים את החומרים שלי, אתם ודאי יודעים, שאני מחלקת את הידע שלי ומנדבת לא מעט סודות מקצועיים, שבתכל'ס שווים כסף.

ובאמת, אני לא מפסיקה לקבל תגובות כגון: "ימימה, מתי כבר תמכרי לנו משהו? את כל הזמן נותנת בחינם ולא מוכרת כלום…"

האם באמת?

האמת שאני לא מפסיקה למכור

אז תרשו לי לספר לכם שאני לא מפסיקה למכור. אני מוכרת את הכישרון שלי והמקוריות שלי, את ההומור שלי והקלילות שלי, את המומחיות שלי והמקצוענות שלי, את האינטגריטי שלי ואפילו את… האלוקים שלי  … אבל, אני עושה זאת בדרך הפשוטה והאפקטיבית ביותר בעולם: אני מוכרת… בלי למכור!

???

רואים את הברנש ההוא למעלה? זה שמורח את השיער שלו בברילנטין ושופך כמויות היסטריות של אפשטר שייב? הוא מסמל את כל מה שאתם ואני שונאים. הוא מייצג עבורנו את סוכן המכירות התחמן, המניפולטיבי, שימכור קרח לאסקימוסים ובכל מחיר.

ומה קורה לנו כשאנחנו פוגשים בסוכן כזה?

אנחנו נרתעים. אנחנו מתכוננים ל"מתקפת מכירות" ולשם כך אוטמים את האוזניים ומכינים את כל אמצעי ההגנה שלנו. אנחנו דרוכים ומצפים לשקר הראשון שודאי יגיע ואנחנו חד משמעית מתנגדים שהטיפוס הזה ימכור לנו משהו (ואפילו אם מדובר במוצר באמת נפלא ובזיל הזול, מוצר שעשוי לשנות את איכות חיינו). לקנות מסוכן מכירות, שמטרתו המוצהרת היא למכור, מבחינתו זה כמעט ייהרג ובל יעבור.

קבלו את הטכניקה הטובה מכולן למכירה בקלות!

רגע רגע, אז יש לי שאלה אליכם:
האם  אתם בהתנגדות עכשיו?
לא?!
למה? הרי גם אני בפוסט הזה מוכרת לכם את עצמי, אז איך זה שאתם בכל זאת קשובים (ואפילו מחייכים 😛 )?

לא יודעים?

אז אני אסביר לכם:

אני עושה שימוש במה שמכונה: "מכירה עקיפה".

במילים אחרות, אני נמנעת מכל מה שעשוי להתפרש כנסיון למכור לכם:

אני לא מוכרת במוצהר שום דבר.

אני לא מציעה לכם כלום.

אני לא מנסה לשכנע אתכם.

נכון, אני לא מגהצת בסוף הפוסט הזה אלפי שקלים. נכון, מדובר בטקטיקה שדורשת סבלנות. אבל, אני בונה בביטחון ובהתמדה את המיתוג שלי. את המומחיות שלי ואת הקשר בינינו, שמתבסס על האמון שלכם והעקביות שלי.

הבלוג העסקי – כלי אדיר למכירה עקיפה

לשם כך אני מנצלת כלי אדיר, חינמי, זמין לכל אחד ואחת מכם, ושמו בישראל:

בלוג

"בלוג", "בלוגים", "בלוג ספירה", "בלוגר", "בלוגמניה", כמה כבר אפשר לחפור עם המושג הזה?

הרבה.
לפחות עד שנבין כולנו, את הפוטנציאל העסקי העצום, הטמון בו.
בלוג, למי שעדיין לא יודע, זה מעין יומן אינטרנטי. הוא הוקם במטרה לאפשר לכל אדם ליצור לעצמו יומן כזה ולצרף קהילת מנויים, שעוקבים אחריו ומגיבים אליו.

חברות ענק בינלאומיות, כבר גילו את הפוטנציאל העצום שכתיבת בלוג טומנת בחובה ופתחו בלוגים עם מאות אלפי קוראים נאמנים, שלא מסתפקים רק בקריאה ובתגובה, אלא אף משתפים במדיה החברתית ומשמשים כ"סוכני מכירות" לחברות הללו, לכל דבר.

ערוץ לא פורמלי מפחית התנגדויות

אז מה יש בו בבלוג שמאפשר את המכירה העקיפה הזו, שלא מאיימת על הצרכן הסופי ומותירה אותו עם אוזניים קשובות?
היות והוא משמש כערוץ "לא פורמלי", הוא אינו נתפס בעיני הקהל כ"מכוון מכירות" ובאופן טבעי מותיר את קהל הצרכנים הפוטנציאלי, קשוב למסרים השיווקיים שלכם.

בלוג מוצלח מאפשר לבעל העסק ליצור קשר בלתי אמצעי עם קהל הלקוחות הנוכחי והעתידי שלו, הוא מאפשר "הצצה" לפן האישי-אנושי של בעל העסק, הוא מספק במה להפגנת ידע ומומחיות ומאפשר כמובן אינטראקציה בין הקוראים לכותב, אם דרך תגובות, שיתופים במדיה חברתית ועוד.

אבל שלא תבינו לא נכון.

"תפתחו בלוג עסקי", יאמרו לכם מומחי שיווק שונים. "ככככוווולם פותחים היום בלוג וזה גם טוב לקידום שלכם".

שטויות!

אם לא תבינו את המהות היסודית של הבלוג העסקי ותפתחו אחד רק כי "כולם פותחים היום", ואם לא תעשו בו שימוש נכון, תתקעו עם "פיל לבן" שצף לו במרחבי הרשת, כמו עוד מיליוני בלוגים כמוהו.

האם לבלוג שלכם ישנה הצדקה?

כדי שלבלוג שלכם תהיה הצדקה עליו להיות:

אותנטי.

מרתק.

בעל ערך אמיתי לקהל שלכם.

פעיל.

מהנה עבורכם.

אם הפרמטרים הללו אינם קיימים בבלוג שלכם, קשה לי להאמין שהוא עושה משהו לשיווק שלכם.

למשל, בבלוג שלי אני מעניקה טיפים ונוסחאות שלא תמצאו באף מקום אחר, אני מעלה סוגיות מרתקות ואני עושה זאת על בסיס קבוע (כבר אמרתי שאני נהנית מזה?).

אני מוכרת לכם את עצמי כל פעם מחדש. אני מרתקת ומצחיקה אתכם, אני מדהימה ומכשפת אתכם וגורמת לכם להתמכרות. אני עושה זאת (ואמשיך בכך), עד שתרימו ידיים ותגידו: "נכנעתי ימימה. כמה עולה דף נחיתה?" 😆 .

יללה, נלך לאכול את הקוּסָא לפני שתתקרר, המח'שי הזאתי…:-)

אהבתם גם את הפוסט הזה?
רוצים ללמוד איך להכניס קצת "פלפל" לטקסטים שלכם?
***

תגובות

תגובות