בניגוד לשפות זרות, עברית זו שפה מהותית (המילה עצמה מעידה על האובייקט שהיא מתארת), כך שישנו הבדל בפניה בין זכר לנקבה
(ותסכימו איתי שיש ביניהם הבדל, נכון?).
אז איך נכון לפנות בכתיבה שלנו לקהל היעד? האם להעדיף את: "אתם", "לכם", "קחו", "גלו"? או שאולי כדאי להצמד ל: "אתה", "בשבילך", "גלה" ו"קבל"?
כעיקרון, ישנם מקומות בהם פניה לגוף שני רבים: "אתם", "לכם", "שלכם" וכן הלאה, היא פניה מתבקשת, למשל, בבלוג. מטרת הבלוג היא לשתף את הקהל בדעה כלשהי ולכן מתבקש שהפניה תהיה לשני המגדרים יחד: "אתם", "שלכם".
אבל, בפניה אישית (למשל במסרונים הללו, דרך האימייל), שמאפשרים להטמיע את שם הנמען באופן אוטומטי (פרסונליזציה), אי אפשר להשתמש בפניה לרבים, כי זה עשוי להישמע כך:
"ראובן, רוצים לשמוע את החדשות האחרונות?", או "גלית, מה אתם חושבים על עובדים זרים?". במקרה הזה, לא רק שנפספס הזדמנות פז לפנות בצורה כמעט אינטימית לגולש שלנו, אלא שנתקע "גול עצמי" וניצור חוסר אמינות ורתיעה.
אז איך יוצרים פניה שמתאימה באופן אישי גם לגבר וגם לאישה?
ישנם פעלים וסיומות שנשמעים אמנם שונה בין זכר לנקבה, אבל כשקוראים אותם, ניתן ליחס אותם לשני המינים. הפעלים הללו מאפשרים להשתמש בכתיבה דו-מגדרית (יוניסקס).
ניתן להשיג זאת באמצעות פעלים שמסתיימים באות ה"א, לדוגמא: רוצה, עושה, תוהה, מונה, צופה, שוהה, נוהה, קונה, רואה, עושה, בונה…
או לחלופין, באמצעות מילים המסתיימות בכ"ף סופית, למשל: בשבילך, עבורך, שלך, ממך, למענך, דעתך, הופעתך, ממונך, כספך, זמנך…
הנה כך:
"נועה, רוצה להרוויח מיליון בלוטו?"
"דוד, רוצה להרוויח מיליון בלוטו?"
"רינת, מה דעתך להרחיב את עסקיך?"
"מאיר, מה דעתך להרחיב את עסקיך?"
אם כן, מה לא לעשות בכתיבה שיווקי :
לא לדבר באופן גורף לכולם, או למגדר אחד בלבד, זכר או נקבה (אלא אם כן התוכן מיועד כולו למגדר אחד). במקרה של מסר אישי, חשוב במיוחד לכתוב כתיבה דו-מגדרית.
מה כן לעשות:
להשתמש במילים וביטויי יוניסקס, המאפשרים פניה בו זמנית לגברים ולנשים. למשל: שלך, אותך, איתך, עבורך, רוצה וכד'.
אז מה עושים עכשיו?
מדפיסים את הטקסט שלכם ובודקים האם הוא מדבר בלשון "אתה" או "אתם". קוראים אותו שוב ובכל משפט שקיימת בו פניה לגוף שני נוכח, כלומר: "אתם", "שלכם", "רוצים" וכד',
נסו לשכתב את המשפט, תוך שימוש באחת הטכניקות שלמדנו.
כך המשיכו לאורך המסמך כולו (לא אמרתי שזה קל), הדפיסו אותו ושפצרו.
לגבי הכתיבה המגדרית – נכון, שבמקרה של פנייה אישית, פנייה לאישה וניסוח גברי יכול להיות בעייתי ולפגוע באמינות, אבל להלן הצעתי, ומעט חומר רקע לפני.
הכתיבה בעברית היא אכן כתיבה מגדרית, ויש כתיבה שונה (וכמובן גם בדיבור) בזכר או נקבה. יחד עם זאת, על פי כללי הלשון העברית, בעוד שפניה לגבר תעשה בלשון זכר ולנקבה בלשון נקבה, כאשר פונים אל קבוצה, הפנייה בלשון נקבות תהיה רק אם הקבוצה מכילה נשים בלבד. בכל מקרה שבו יהיה זכר אחד בקבוצה של נקבות, הפנייה תעשה בזכר רבים.
לאור זאת, נשים התרגלו לראות פנייה בזכר כפנייה המיועדת גם אליהן, ומחקרים מוכיחים כי נשים רואות בטקסט הכתוב בלשון זכר כמופנה אליהן גם כן, בעוד שגברים רואים בטקסט הכתוב בלשון נקבה כטקסט שאינו מופנה אליהן.
לסיכום – אם הטקסט מאפשר זאת, כמו בסמס או בדיוור ישיר, עדיף להתאים אל לשון הכתיבה למגדר הקוראת (או הקורא), אולם כאשר אי אפשר, כמו בוידאו, וזה לא נכון לכתוב ברבים כאשר ידוע שפעולות הנעשות במחשב מיועדות לגולש יחיד, פנייה בזכר היא בהחלט לגיטימית.
יערתי
קצר וקולע במסר הבא שלי אהיה יותר עירנית לענין למרות שזה עושה את הכל יותר מורכב
כבוד גדול על כל הרעיונות והעקביות בדיוורים
ממש לא מובן מאיליו נוגה
כמובן נהניתי לקרוא את הכתוב ולמדתי. אך איי יכולה להסכים עם יניב המצדיק בשם הכללים שך האקדמיה את השימוש בלשון זכר לרבים ורבות . איני רואה סיבה למה לא לפנות לשני המינים כפי שמקובל גבירותי ורבותי.
היי יערה
זו ללא ספק נקודה חשובה,
זה טוב בטקסטים כתובים
אבל מה עושים בסרטוני וידאו?
הרי תמיד (או בד"כ) יש צופה יחיד,
לכתוב אתה? אתם?
אלי כהן – וידאו טיפ, מוצרי מידע
"מלא ידוע – לבלתי נשכח!"
היי יערה,
כמו תמיד, כיף לקרוא את הפוסטים שלך.
לגבי הכתיבה המגדרית – נכון, שבמקרה של פנייה אישית, פנייה לאישה וניסוח גברי יכול להיות בעייתי ולפגוע באמינות, אבל להלן הצעתי, ומעט חומר רקע לפני.
הכתיבה בעברית היא אכן כתיבה מגדרית, ויש כתיבה שונה (וכמובן גם בדיבור) בזכר או נקבה. יחד עם זאת, על פי כללי הלשון העברית, בעוד שפניה לגבר תעשה בלשון זכר ולנקבה בלשון נקבה, כאשר פונים אל קבוצה, הפנייה בלשון נקבות תהיה רק אם הקבוצה מכילה נשים בלבד. בכל מקרה שבו יהיה זכר אחד בקבוצה של נקבות, הפנייה תעשה בזכר רבים.
לאור זאת, נשים התרגלו לראות פנייה בזכר כפנייה המיועדת גם אליהן, ומחקרים מוכיחים כי נשים רואות בטקסט הכתוב בלשון זכר כמופנה אליהן גם כן, בעוד שגברים רואים בטקסט הכתוב בלשון נקבה כטקסט שאינו מופנה אליהן.
לסיכום – אם הטקסט מאפשר זאת, כמו בסמס או בדיוור ישיר, עדיף להתאים אל לשון הכתיבה למגדר הקוראת (או הקורא), אולם כאשר אי אפשר, כמו בוידאו, וזה לא נכון לכתוב ברבים כאשר ידוע שפעולות הנעשות במחשב מיועדות לגולש יחיד, פנייה בזכר היא בהחלט לגיטימית.
שיהיה בכייף
כל מילה, בסלע!
יערתי
קצר וקולע במסר הבא שלי אהיה יותר עירנית לענין למרות שזה עושה את הכל יותר מורכב
כבוד גדול על כל הרעיונות והעקביות בדיוורים
ממש לא מובן מאיליו נוגה
היי מלכת המותגים, מקווה לעשות איתך משהו כשאאזור מספיק אומץ…
כמובן נהניתי לקרוא את הכתוב ולמדתי. אך איי יכולה להסכים עם יניב המצדיק בשם הכללים שך האקדמיה את השימוש בלשון זכר לרבים ורבות . איני רואה סיבה למה לא לפנות לשני המינים כפי שמקובל גבירותי ורבותי.